אז, תפרחים ותפרחות, איפה אתם הייתם ואת מי אתם עשיתם בסילבסטר?
כי אני, טדה-דדם, אני התגנבתי למסיבת השנה.
איפה, מה ומי? בשביל זה אני, בצלאל המרכל, במהפך מוחלט מהבצלאל המורבידי של לפני שני פוסטים, אני התחפשתי לאדם מכובד מן היישוב, גנבתי טוקסידו מחדר הכביסה של היכל התרבות, וחמקתי בריצה על פני השומרים, היישר במעלית לתוך הפנטהאוס היוקרתי של פרקליט הצמרת שי פורת ורעייתו היפהפיה, הסופרת ואשת החברה, לימור.
האדבוקט השרמנטי, שלפי לבושו היה ברור כי הרגע חזר ממשפט האונס של קראסטי הליצן, בדיוק נפרד מבתו היפהפיה, שחקנית הקולנוע הלוהטת נטע פורת, שיצאה לה לבלות. מי זה חיכה לה בקונברטיבל למטה? האם היתה זו בלוריתו המפורסמת של בראד פיט שחלפה ברחוב טרומפלדור? אנג'לינה ג'ולי סרבה להגיב לשאלותינו - כנראה שיש לה סיבה טובה לשמור על זכות השתיקה...
לימור "רק זרקתי על עצמי משהו" פורת חיכתה במטבח עם צוות המשרתים, עד שהגיעו הלימוזינות עם כל השמנה והסלתא של עולם החברה הישראלי. ומי לא היה שם? בין הזוגות שחוללו על רחבת הריקודים, נצפו דוקטור אורן "ורסאצ'ה" צוקרמן ורעייתו היפהפיה ואשת החברה אורית, שהגיעו היישר מחופשת הסקי השנתית שלהם בדאבוס. פגשנו את דוקטור ריקרדו טרש, ורעיתו היפהפיה, המתכנתת ואשת החברה לימור. ריקרדיטו, הדוקטור הטוב, חזר בדיוק מטיול שורשים במרוקו, ובידו בקבוק קולה מלא בליקר קפה שהיה שייך פעם לאוגוסטו פינושה.
באולם הנשפים היה קשה לפספס את איש הטלויזיה והבוהמיין גיורא פרבר, הפעם יחד עם אשתו היפהפיה, אשת החברה חגית. "מי? מה?" שאל אותנו בעצבנות כשדרשנו בשלומה של הצעירונת הבלונדינית אתה נצפה רק לפני יומיים ברחוב נחמני. "זאת... זאת... זאת רומי, בתי הצעירה...". יה, רייט. תמסור לה ד"ש בכל מקרה, גיורא. וכמובן, הזוג שאף מסיבה לא יכולה להקרא מסיבה בלעדיהם: האמן המוטרף בצלאל "אני פרפקציוניסט?" בן-חיים, ורעייתו היפהפיה, הספרית הארכיטקטונית ואשת החברה, צורית (מיקי בוגנים, מאחוריך!).
ומה רץ שם, על הגג, חוץ משורות קוק על גופן המעורטל של דוגמניות קטינות? רק בקבוקי האלכוהול הריקים ובדיקות הכולסטרול השנתיות נשארו כעדות אילמת, למה שאח"כ תואר כ"בעיטה של סוס הישר לבלוטת התריס": לחמניות ריחניות המרוחות בפטה כבד, שורש סלרי בלימון, סלט תרד ופטריות, כרישה ביין לבן, ארטישוק ירושלמי בחמאת לימון, ושומר מטוגן בחמאה ויין. ולאחר שמרק הבויאבז נתן את קולו בשיר, יצאו מגשים עם המנות העיקריות: משמשים ממולאים בבשר, עלי מנגולד ממולאים בבשר, ונתחי אנטרקוט מוקפצים עם ברוקולי. כפי שציינתי מקודם, וואו, וואו, ועוד הפעם וואו.
בשלב הזה של המסיבה, גיורא כבר פשט את שמלתו, בצלאל הציג את תחתוני חג-המולד החדשים שלו (יבוא אישי!) ועורו של ריקרדו נעשה חידודין-חידודין. היי, אף פעם לא משעמם כשאתה באלפיון הנכון. משעלו הדציבלים, ומרפסות העיר החלו לקרוס מסביב, הדרך היחידה להשתלט על הטירוף היתה בעזרת תמרים בטופי, מרנג שוקולד ומוס לימון, אותו חיסל גיורא.
האם אלו היו זיקוקים בחצות? אולי רצף של ארועים מוחיים שחוויתי? עד שהתעוררתי הבוקר בפח אשפה ברחוב ביאליק, לבוש רק בחזיית נצנצים, לא הייתי בטוח אם דמיינתי הכל, או שבאמת הייתי שותף לאירוע העשור.
טוב, סחבק הולך לחפש את האייפון 4 שיותם החביא לו. צ'או, יקירי!
ידידי הכתב שוב הפלאת לבלות בקרב ההי סוסייטי
השבמחקתענוג צרוף. פשוט התגלגלתי מצחוק.
השבמחקאין עליך.
השבמחקאתה אחד מהסופרים הפוסט-מודרניסטיים האהובים עליי!!
לא נעים להשתמש במילים אחרי מופע הלהטוטים הזה. אולי נעבור לסימני ידיים. הבוקר התחיל בשוק, בערב נאכל עלי מנגולד ממולאים, לא יכולה להפסיק לחלום עליהם. אתמול גמרתי לנשנש קערת ארטישוק ירושלמי שנשארה כאן, משהו תהה למה שי ברח לאילת? כמה תמרים בטופי, יתומים מסכנים, מצאו בית חם בבטן שלי, הטופי שנשאר בתחתית הקערית צעק לחם לחם, אז לא היתה ברירה, נתתי לו 2 פרוסות לחם, ובלעתי (בטח בלעתי), והמשמשים, אוי המשמשים כמה טוב שהייתם כבר מלאים ונשארו שאריות. לכבוד יומולדת 10, שחל מחר, גליה הזמינה עוגת שוקולד ומרנג. להתראות בקרווווווווווווובבבבבב.
השבמחק