יום ראשון, 31 ביולי 2011

הצלם מבגדד [8 ביולי 2011]

תמונות הייקו [29 ביולי 2011]

הסושי הראשון שלנו

1986. קוריאה הדרומית. עם נחיתתנו בסיאול, מבעד לחלונות האוטובוס, ראינו את פועלי העיריה מפשיטים את העצים מלבוש החורף שלהם, חבלים שהיו כרוכים עליהם, מהגזע ועד לענף הדקיק שבדקיקים, אות לאביב שהוכרז עליו זה עתה, אבל מרבד השלג שנשקף מחלון הגסט-האוס למחרת בבקר לימד שככל הנראה, אפילו בקוריאה, לא תמיד מזג האויר מסכים לקבל את מרות לוח השנה.

הקור העז, שלא היינו ערוכים לקראתו (יחד עם חסרון כיס מסויים), קיצר את שיטוטינו ברחובות והשכיב אותנו בגסט האוז, נינוחים על הפוטונים הפרושים על הרצפה המחוממת, מול הטלויזיה, שם נחשפנו לעשרות תכניות לאם הצעירה ולרעייה המתחילה שבכולן לימדו ... את סודות הכנת הסושי.

באותם ימים לא היתה בישראל ולו מסעדה יפנית אחת ושנינו טרם טעמנו סושי.

שבוע לאחר מכן נסענו לבקר במקדש כלשהו, בעיירה ששמה נשתכח ממני. טיפסנו על צלע ההר הגענו אל המקדש וישבנו לנוח ולצפות בנוף מאמפיתיאטרון קטן שהיה בנוי לידו. היינו לבד. השקט היה מופלא עד אשר ציוץ קולות ילדים הפר את הדממה ולאט לאט טור ילדי בית ספר טיפס אל האמפיתיאטרון.

שלש כיתות היו שם. כיתה אדומה, שכל ילדי הכתה לבשו סינרים אדומים מעל מדי בית הספר שלהם וכובעי בייסבול אדומים לראשם, כתה צהובה וכתב כחולה. מראה מתוק מזה לא ראיתם מימיכם. כל כך יפים הם היו, נקיים, חייכניים, מנומסים, שקטים, ממש סצנה מסרט קוראני מסוגנן.

הילדים התיישבו במרכז האמפיתיאטרון בשלושה מעגלים צבעוניים והוציאו מתיקיהם קופסאות אוכל. בכל הקופסאות היה ... סושי.

עוד אנו מביטים במחזה המרהיב, מתפעלים מהילדים, חשנו בסוג של התארגנות. הילדים, או מורותיהם, פרשו את מבטינו כמבט של רעב וחיש מהר הם התארגנו, ערכו שתי קופסאות אוכל שכל ילד תרם להן פרוסת סושי ונערכו במשלחת: ילד צהוב מחזיק צד אחד של קופסת אוכל אחת, ילד אדום במרכז, מחזיק קופסאות אוכל משני צידיו וילד כחול. לנגד עיננו המשתאות, עולה משלחת הילדים הצבעוניים במעלה מדרגות האמפיתיאטרון ומניחה למרגלותינו את המנחה, ללא אומר.

מה אנחנו עושים עכשיו? מעולם לפני כן, לא טעמנו סושי, מהקופסאות עולה ניחוח עז של ים ושל רקבון, כמאה זוגות עיניים מביטות בנו ולימור דוחקת בצלעותי במרפקה: "תאכל", "תאכל כבר, אי אפשר להעליב אותם ..." "תאכל, הם מסתכלים" ... נו, אז אכלתי וגם היא. וכשסיימנו יפה יפה לאכול את את כל תכולת הקופסא, רצנו אל מאחורי השיחים ו ... והקאנו את נשמותינו.

ומאז, שנים ארוכות לא נגענו בסושי. עד שהבנו שאמנם הם נראים בדיוק אותו דבר, אבל - כמו באוכל סיני, או באוכל הודי – אין בהכרח זהות טעמים בין הסושי של המקומיים לסושי ה"מערבי".

יום שבת, 30 ביולי 2011

אז מה היה לנו הפעם -לא רק סושי

ארוחה הסטורית,100% הצלחות מקיר לקיר, פשוט ארוחה מנצחת.
אני בעד סיבוב חוזר על הספר הזה.

סלט חטיפי סלומון וחסות- נחטף.
חצילים בטחינה בנוסח יפני- עונג צרוף.
חטיפי דג מטוגנים פריכים ברטב טריאקי- לא הספקתי לטעום.
סלט שרימפס בניחוח אסיאתי עם פטריות שיטאקה, נענע ובצל ירוק- מעולה.
אטריות סובה קרות, איך כל כך מעט מרכיבים מתאחדים למשהו כל כך טעים?
סלט ירוק עם רוטב בצל יפני- חוסל בלי להשאיר עקבות.
קרפציו סלמון בסויה וג'ינג'ר- אהבתי
מרק עם נטיפי ביצים- עדין פשוט וטעים.

ותודה לבצלאל וצורית על ההפעלה המגבשת- סושי לכל פועל.

ארוחה יפנית בשאשאיה

יום שבת, 4 ביוני 2011

פנטזיה על נושא קולינרי ב-3500 פריימים

אז מה היה לנו הפעם

מקווה שזכרתי הכל, כל ההערכות על דעת המחברת ועל אחריותה בלבד. ההתרשמות נעשתה תחת השפעה. הסליחה והמחילה עם מי שלא טעמתי את יצירותיו

ארוחה סינית שלמה בלי גרגר אורז אחד

בוטנים עם כוסברא- רוצה להאמין שהסינים מסוגלים ליותר, מהומה על מאומה.
עוף קר ברוטב שומשום- הטכניקה של בישול העוף, נכס של טעם ודיאטה. חיבור טוב עם הבוטנים בכוסברא כשחקני חיזוק.
באו דזה מטוגן ממממ...... לפי מתכון חיצוני לבצק המתכון בסוף הפוסט (אהרוני מפשל במתכון המקורי ובענק)
באו דזה בנוסח טיאנדזין הוראות הכנה בעיתיות באנדר סטייטמנט, שהניבו לחמניות דביקות עם מילוי טעים מאוד.
כיסונים ממולאים בעירית - טעיםםםם ויפה
הכיסונים הוגשו עם רוטב סויה חומץ שמן שומשום וצ'ילי
אטריות חריפות בנוסח סצ'ואן
מרק עוף קטיפה בנוסח סצ'ואן- עדין, יש שטענו שעדין מידי, אתנחתא נעימה בין מנות עשירות
חצילים מאודים ברוטב שומשום- תה ואורז יש בסין, וטחינה?
בקר עם ברוקולי- כמה פשוט ככה טעים, מההברקות של הערב


טופו מטוגן חריף- לאוהבי הטופו


ירקות בתחמיץ - נשכחו במקרר


שעועית ירוקה עם שום- פשוט ונחמד
כדורי שומשום ממולאים תמרים - (אוי השיניים השיניים)
ג'לי שקדים עם ליצ'י- מלבי סיני, ג'לי עדין קריר ונעים.
עוגת תפוחים של אורנה ואלה האלילות

מתכון לבצק באו
3 כוסות קמח
1/12 כפיות שמרים יבשים
2 כפיות אבקת אפיה
3/4+כוס מים חמימים
2 כפות שמן
2 כפות סוכר
כפית מלח
לשים מתפיחים, מחלקים ל-16 כדורים. משטחים כל כדור לדיסקית בקוטר 8-10 ס"מ ממלאים במילוי הבשר הטעים של אהרוני. ממשיכים לפי ההוראות בספר.

קית' פלויד מבשל ליענים - לראות עד הסוף!!

יום ראשון, 27 במרץ 2011

לכבוד דניאל זך
כמידי חודש נפגשה חבורת TLV Foodies בשישי האחרון של החודש, לבשל בצוותא מספר בישול, הפעם ספרך כרמלה ואני.
חמישה זוגות על צאצאיהם, מתכנסים בבית המשפחה המארחת שבוחרת בספר בישול מועדף, כל זוג בוחר 2-3 מתכונים מתגבשים לרשימה סופית לקראת היום הגדול. להתרשמותך ראה שרשור.
היות והתענגנו על כל נגיסה, ביס ולק, חשבתי שגם לך מגיע קצת נחת ושתהנה מהקישור המצ"ב.
אגב בעקבות ההתלהבות ניסו חברי הקבוצה למצוא את הספר בצומת ספרים ובסטימצקי ללא הצלחה, לידיעתך :).

לימור שלום
ראשית הרעיון מקסים ומעורר השראה.
שנית תודה שבחרתם בספר.
התמונות נראות נהדר ונראה שהצליח לכם.
אם הייתם מזמינים גם אותי הייתי גם יכול לתרום איזה משהו שלא מהספר....
אני מעביר להוצאות מודן את טענתכם לגבי המלאי בחנויות, יש במסעדה עוד כמה עותקים שאנחנו מוכרים ללקוחות , נשמח לעזור.
שוב תודה על השיתוף
דניאל זך
כרמלה בנחלה- תל אביב
אסיה מוניקה- הוד השרון

ולהלן מתכוני החודש

מרק דגים חריף - עגבניות וחלב קוקוס, מרק בטטה וחלב קוקוס, סלט סלק צלוי עם גבינת עיזים, סלט עגבניות ונבטי עדשים, סביצ'ה בסלק ואבוקדו, סלט עשבי תיבול קשיו ולימון, סינטה כבושה עם רשאד ותותים, קציצות עוף בקארי ומנגו, זנב בקר בזיגוג אסיאתי, רוסט ביף אנטרקוט, מרק פירות העונה עם שמן זית ובזיליקום, עוגת קרם שניט, טארט ריקוטה (בלי תאנים צלויות)

כרמלה בנחלה - 25/3/2011

יום שישי, 25 במרץ 2011

מה יכין לנו ריקרדו בבקבוק של קולה?

שעון החול מתקתק לאחור, סוכנויות ההימורים קורסות תחת העומס ------ כיצד יפתיע אותנו שף ריקרדו הערב במסגרת תוכניתו - "כל מה שאפשר לבשל בבקבוק משפחתי של קוקה-קולה"?

ובנושא אחר - מנפלאות יוטיוב - מצאתי סרטונים שהעלה ישראלי בשם יהודה פולק, המתגורר כנראה באמסטרדם, שמבשל ארוחות קונספט מהספר של אורי בורי - אפילו את המתכון של השרימפס בארטישוק הוא מתעד:






יום שלישי, 1 בפברואר 2011

קינה ארס-פואטית על פוסט שנזל

ובצלאל, אייהו?

היבש הבאר? התפוגגה ההשראה?

הרי אכלו, הרי שתו, דיברו וצחקקו ---

וצלאל?


צילם, אכל, שתה ולש

תכנן מראש מה יאמר

ובנטול עטו ללהג ולסכם ---

נדחפה העבודה!

קפצה המשפחה!

ואבוי, נזלה לה המחשבה..


איה הפוסט? היכן הכתבה?

מה -- רק בחודש הבא?

בושה!!


ציערתי את עמי, איכזבתי את קוראי.

יעזבוני לאנחות, ודי.

ומה תגיד חגית? ואיך ילעג ריקרד?

הו, התוגה, התוגה.


ובלי הכרת התודה

וללא הערצת הקהל --

מי אני? מה? מה? מה?



---- די, נגמרה לי הקינה.-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

יום שלישי, 11 בינואר 2011

מתכון מפי האתון




לאחר מאמצים קדחתניים , תוך סיכון נפשות, והפעלת קסם אישי, אני גאה להביא לפניכם


את המתכון המקורי כפי שהוצל הישר מפי האתון.


cola de mono (זנב הקוף)


משקה שנוהגים לשתות בצ'ילה בתקופת קריסטמס/סילבסטר


מאדים כוס מים עם מקל קנמון גדול ו20- מסמרי ציפורן עד שהכמות מצטמצמת לחצי (בערך חצי שעה)


מוסיפים כוס חלב ומרתחים.


מוסיפים 1/4 כוס נס קפה וכוס סוכר מערבבים עד שהסוכר נמס.


מוסיפים 2 ליטר חלב, ומוציאים את הציפורן והקנמון


מוסיפם כוס רום/גרפה/ברנדי (במקור זה פיסקו אבל אפשר להסתדר עם מה שיש בבית) וכפית תמצית וניל


מקררים (רצוי יום שלם)


אין מפרסמת מתכון זה אחראי לתוצאות שתיית התוצרים.

יום שני, 3 בינואר 2011

אז מה היה לנו הפעם...

מתוך רק אוכל טוב של איתמר דוידוב

שורש סלרי בלימון
טרין כבד בקסיס
ארטישוק ירושלמי בחמאת לימון
עלי מנגולד ממולאים בבשר
לחמניות בנוסח פיטנגו
רצועות טלה בברוקולי וקאשיו
מישמשים ממולאים בבשר
בויאבס ורוי
שומר ביין לבן
כרישה ביין ולימון
סלט תרד ופטריות פורטבלו
תמרים ופרג בטופי חם
עוגת מקצפת ומוס לימון
עוגת מקצפת ומוס שוקולד בשני צבעים

ליקר קפה של ריקארדו
סנגריה של אורית
שניצלונים ואורז לילדים

ברכות מאיתמר דוידוב לשנה החדשה

שלום לימור

זה היה מרגש לראות את המנות מהספר שלי, על שולחן זר, ככה ממש מול העיניים.

מאחל לכם שנה מעולה, אחרי כזו ארוחה.

ומקווה לפגוש אתכם אצלי במפעל המקסיקני.

בברכה

איתמר דוידוב

050-8505034

יום שבת, 1 בינואר 2011

המסיבה על גג העולם

וואו, חברים וואו. זה כל מה שיש לי לכתוב: וואו.

אז, תפרחים ותפרחות, איפה אתם הייתם ואת מי אתם עשיתם בסילבסטר?
כי אני, טדה-דדם, אני התגנבתי למסיבת השנה.

איפה, מה ומי? בשביל זה אני, בצלאל המרכל, במהפך מוחלט מהבצלאל המורבידי של לפני שני פוסטים, אני התחפשתי לאדם מכובד מן היישוב, גנבתי טוקסידו מחדר הכביסה של היכל התרבות, וחמקתי בריצה על פני השומרים, היישר במעלית לתוך הפנטהאוס היוקרתי של פרקליט הצמרת שי פורת ורעייתו היפהפיה, הסופרת ואשת החברה, לימור.

האדבוקט השרמנטי, שלפי לבושו היה ברור כי הרגע חזר ממשפט האונס של קראסטי הליצן, בדיוק נפרד מבתו היפהפיה, שחקנית הקולנוע הלוהטת נטע פורת, שיצאה לה לבלות. מי זה חיכה לה בקונברטיבל למטה? האם היתה זו בלוריתו המפורסמת של בראד פיט שחלפה ברחוב טרומפלדור? אנג'לינה ג'ולי סרבה להגיב לשאלותינו - כנראה שיש לה סיבה טובה לשמור על זכות השתיקה...

לימור "רק זרקתי על עצמי משהו" פורת חיכתה במטבח עם צוות המשרתים, עד שהגיעו הלימוזינות עם כל השמנה והסלתא של עולם החברה הישראלי. ומי לא היה שם? בין הזוגות שחוללו על רחבת הריקודים, נצפו דוקטור אורן "ורסאצ'ה" צוקרמן ורעייתו היפהפיה ואשת החברה אורית, שהגיעו היישר מחופשת הסקי השנתית שלהם בדאבוס. פגשנו את דוקטור ריקרדו טרש, ורעיתו היפהפיה, המתכנתת ואשת החברה לימור. ריקרדיטו, הדוקטור הטוב, חזר בדיוק מטיול שורשים במרוקו, ובידו בקבוק קולה מלא בליקר קפה שהיה שייך פעם לאוגוסטו פינושה.

באולם הנשפים היה קשה לפספס את איש הטלויזיה והבוהמיין גיורא פרבר, הפעם יחד עם אשתו היפהפיה, אשת החברה חגית. "מי? מה?" שאל אותנו בעצבנות כשדרשנו בשלומה של הצעירונת הבלונדינית אתה נצפה רק לפני יומיים ברחוב נחמני. "זאת... זאת... זאת רומי, בתי הצעירה...". יה, רייט. תמסור לה ד"ש בכל מקרה, גיורא. וכמובן, הזוג שאף מסיבה לא יכולה להקרא מסיבה בלעדיהם: האמן המוטרף בצלאל "אני פרפקציוניסט?" בן-חיים, ורעייתו היפהפיה, הספרית הארכיטקטונית ואשת החברה, צורית (מיקי בוגנים, מאחוריך!).

ומה רץ שם, על הגג, חוץ משורות קוק על גופן המעורטל של דוגמניות קטינות? רק בקבוקי האלכוהול הריקים ובדיקות הכולסטרול השנתיות נשארו כעדות אילמת, למה שאח"כ תואר כ"בעיטה של סוס הישר לבלוטת התריס": לחמניות ריחניות המרוחות בפטה כבד, שורש סלרי בלימון, סלט תרד ופטריות, כרישה ביין לבן, ארטישוק ירושלמי בחמאת לימון, ושומר מטוגן בחמאה ויין. ולאחר שמרק הבויאבז נתן את קולו בשיר, יצאו מגשים עם המנות העיקריות: משמשים ממולאים בבשר, עלי מנגולד ממולאים בבשר, ונתחי אנטרקוט מוקפצים עם ברוקולי. כפי שציינתי מקודם, וואו, וואו, ועוד הפעם וואו.

בשלב הזה של המסיבה, גיורא כבר פשט את שמלתו, בצלאל הציג את תחתוני חג-המולד החדשים שלו (יבוא אישי!) ועורו של ריקרדו נעשה חידודין-חידודין. היי, אף פעם לא משעמם כשאתה באלפיון הנכון. משעלו הדציבלים, ומרפסות העיר החלו לקרוס מסביב, הדרך היחידה להשתלט על הטירוף היתה בעזרת תמרים בטופי, מרנג שוקולד ומוס לימון, אותו חיסל גיורא.

האם אלו היו זיקוקים בחצות? אולי רצף של ארועים מוחיים שחוויתי? עד שהתעוררתי הבוקר בפח אשפה ברחוב ביאליק, לבוש רק בחזיית נצנצים, לא הייתי בטוח אם דמיינתי הכל, או שבאמת הייתי שותף לאירוע העשור.

טוב, סחבק הולך לחפש את האייפון 4 שיותם החביא לו. צ'או, יקירי!

הפודיז מעבירים שנה - 'רק אוכל טוב' של איתמר דבידוב, בבית משפחת פורת