מתכוננים לבצק אלים!

אוקיי. הפור נפל, לפני כשבוע, על הבלוג המצויין "בצק אלים", של מאיה מרום. כיוון שמה שבא מייד לאחר שהפור נופל היא התכתבות רבת מרץ על המנות, החלטנו לשתף את קוראי הבלוג, שזה בעיקר אנחנו, בהתכתבות עצמה.
אם ישאלו מי הדליף, אני מוגן על ידי עקרון חיסיון המקור.
עכשיו יום שני, ביום שישי הארוחה עצמה, ולכן התפריט פלוס מינוס סגור.
וזוהי ההתכתבות:

From: לימור פורת, ספטמבר 21, 2010:

כיסוני בשר פטנט ממרץ 2007

וסלט בטטה מדצמבר 2009

לימור

ואם למישהו מתחשק להכין ממחלקת המתוקים את הקנאלה מדצמבר 2009, נורא בא לי, אבל מתוק זה לא המחלקה שלי.

נ.ב.

לתשומת לב, אין בכל האתר מה להטביל בשמן  עמוק.

לימור

From: Orit Zuckerman 
Sent: Tuesday, September 21, 2010 4:33 PM
 

מעולה!
אני במתוקים אז אולי אני אעשה את זה. ועוד משו כמובן

 2010/9/21  From: Zurit Oron

אני חושב על:

עוף ביין ורימונים (5 בינואר 2009)

סלט עדשים, גבינת עיזים ונענע (11 בספטמבר 2008)

ב. בצלאל

From: limor shasha
Sent: Sunday, September 26, 2010 1:51 PM

אני חושבת שבשל קירבתי הפתאומית לטפיוקה, ובשל שיא עונת הרימונים, אכין את מרק הרימונים והטפיוקה - 26 מרץ 2010 (קינוח)   י
וגם

עוף ברוטב לימון (האתר מבטיח שזה יותר מוצלח מההוא של גירף)  02 אפריל 2007

וכמובן (ירושה מעירק) אורז לבן כדי להספיג את רוטב הלימון
חג שמח

אגב, מישהו הולך לביאנאלה של צורית ?  :-)

לימון

2010/9/26 Zurit Oron 

הביאנלה הקודמת היתה שלי, זו כבר לא. אבל זה נחמד מצידך, חסכת לי המון עבודה.

אני חושבת שאני רעבה, איך אחזיק מעמד עד ששי?

2010/9/26 Hagit farber 

טוב, אז כדי לעזור לצורית להחזיק מעמד עד יום שישי - הנה הסיכום:
יש לנו כיסוני בשר, עוף ביין ורימונים ועוף ברוטב לימון (נראה לי מספיק בתור עיקריות)
יש לנו סלט בטטה, סלט עדשים עם גבינת עיזים ואורז
ושני קינוחים - מרק טפיוקה ורימונים ואולי קנאלה (אם אורית החליטה לעשות)

אז חשבתי להוסיף - מרק פטריות עשיר (ינואר 08) שממש מתאים לחורף אבל אז מה
ואחת מהפסטות - או עגבניות טריות, או קרבונרה
(פסטה זה טוב גם לילדים)
אורית ואורן - חסר רק מה שאתם מכינים
ויש לנו ארוחת גורמה נוספת יוצאת לדרך
להתראות בשישי

From: Orit Zuckerman

שאני לא אכין את הקנאלה? עם כל כך הרבה שלבים? בהחלט!

בנוסף אנחנו מכינים תפוחי אדמה אפויים בתנור. או אם אתם מעדיפים אני בהחלט אשמח להרביץ עוד קינוח.

אורית

שי לחג

הבנתי. כולכם מתכוונים לכתוב רק על התירוץ שמצאנו על מנת להפגש, אבל איש לא יכתוב על הפגישה עצמה. מה קורה בה. והרי, ברור לכם שהבלוג פשוט לא יהיה מעניין בלי קצת צבע. עדיף צהוב, אם אפשר.

איש לא יכתוב על כך שכמעט כל פגישה מתגלגלת לאיזה דיון על טלפונים ניידים, דיון שכולם – כך נדמה לי – מבינים, מלבד לימור ושי, שבשלב זה מנסים להזכר מה עושה הכפתור הירוק בטלפון שלהם וסוגיית "אנדרואיד" מול תכנת ההפעלה האחרת, של גוגל (כך נדמה לי), מעניינת אותם כשלג דאשתקד.

מאידך, יש גם שיחות אחרות בעניינים חשובים, או זניחים, כמו העיצובים של לימון, הויפאסאנה של ריקרדו, האמונה היהודית, מה מותר לגברים לומר/לבקש/להציע, לבנות זוגם, גידול ילדים, בכלל ושרי, בפרט, רכילות "בקטנה", עניינים שבאקטואלייה, כמו ה"אנס" שלא הזדהה כערבי. מעניין לנו יחד.

איש גם לא יכתוב על סוגיית הגברים המבשלים. אז ככה. אני לא בטוח מה גיורא עושה בבית, אבל בדרך כלל, כשמגיעים אל המטבח המארח, גיורא הוא הראשון ללבוש סינר ולהתגייס לעבודה. בצלאל מצד שני, ככל הנראה (כך אני מבין מרמזים דקים שצורית מפזרת פה ושם, כמו: "את הקציצות טונה המדהימות האלה, בצלאל בישל"), אחראי על חלק עיקרי של עבודת הבית של בני הזוג. אורן? אני לא יודע אם הוא מבשל, מה שבטוח זה שהוא אחראי על הרכש והקניינות, בפרט במחלקת הדגים ופירות הים, כך שמדי חודש אנחנו זוכים לשמוע על עלילותיו אצל מוכרי הדגים. אולי הד רחוק לשנותיו בניו אינגלנד. גם לגבי ריקרדו אני לא בטוח בהקשר של תרומתו למאמץ המשפחתי, אבל מדי פעם הוא תורם לבר, איזה תערובת מדהימה של תותים מרוסקים עם אלכוהול (לפי יחס האלכוהול, נדמה שיש לערוך מחדש ולהפוך את חלקי המשפט) וכאלה. אני? לא ממש תורם. אני בכלל לא מבין איך הציבור הנכבד והנחמד הזה סובל סוציאפט כמוני שלא תורם לסעודות בשום הקשר, מלבד אולי האחריות שאני מקבל (או שמוטלת עלי) על הצ'יפסר.

הנה עוד משהו שאיש לא מתייחס אליו. הצ'יפסר. לפני חצי שנה, מלבד פורת, איש לא ידע בכלל שיש דבר כזה "צ'יפסר ביתי" (וגם אנחנו עשינו בו שימוש אחת לשנה). והנה, בחלוף חצי שנה בלבד, מתברר שאנחנו לא יכולים בלעדיו ולמעשה, לא היתה ארוחה בה הוא לא כיכב, בדרך זו או אחרת. כבוד לצ'יפסר.

לא פחות חשוב. סדר ההתייצבות. 18:00 היא השעה הרשמית. בארוחות הראשונות, אנחנו הגענו – כהרגלנו – בזמן. והנה, התברר לנו שכשקובעים בשש, אין לאיש כוונה שתגיע בשש ... אז לאחרונה, אף כי היינו ערוכים למשימה כבר בחמש וחצי, העברנו את הזמן בבית, כדי לא להקדים מדי. לטרשאשא, מאידך, קביעת זמן היא המלצה בלבד. לא ממש מחייבת. לימור הרי צריכה לשחות קצת לפני שהיא מגיעה, אחרת תתייבש בת הים שלנו. לא לחינם הם המציאו את שיטת הקביעה של "כולם מתניעים בחמש ומגיעים כשמגיעים ... "

אורית. שמתם לב כמה העניין של הארוחות חשוב לה? כמה היא רצינית כשמגיע הזמן לקבוע את הארוחה הבאה? כמה דוא"ל משוגר מהאנדרואיד שלה כדי לוודא תיאומים? כמעט כמו אמא פולנייה שתתפלץ אם לא נגיע לארוחת שישי מדי שבועיים ... לזכותה יאמר שהיא הדביקה את הכל בדבקות שלה והיום,לא מובן איך חיינו קודם, בלי הארוחות הללו.

תגידו, האם, לדעתכם, קיימת תחרות סמוייה בין שני הצלמים המקצועיים והמחוננים שלנו, אורית ובצלאל? זה שיש בינהם מחלוקת ניקון VS קנון – זה ידוע. זה שכל אחד מהם מעדיף עדשות מסוג שונה, גם את זה אנחנו יודעים. אבל הייתכן שבעיסוק רווי אגו כמו צילום מקצועי, הם לא סוקרים בחשאי, בלילה, לבד, זה את הגלרייה של זה ומחפשים תמונות לא בפוקוס?

יש לציין (לחיוב?) את הסובלנות שהציבור מגלה כלפי המעשנים, גם ברמה הטכנית, של הסכמה לעישון במרפסת (בצלאל וצורית. תודה) גם ברמה החברתית, של העלמות המעשנים מדי פעם החוצה מהחדר. זה לא מובן מאיליו בשנת 2010.

ילדים גדולים. גם שלנו, גם של חגית וגיורא. אישית, מציק לי שלא מצאנו דרך לשלב אותם ולגרום להם להגיע. מה לא עשינו לשם כך: "תגיעי רק כדי לאכול"... תבואי עם חבר/ה"... "הם נורא נחמדים – תראי, יהיה לך מעניין ..." ...

ילדים קטנים. ליבי עם יותם המתוק שמוצא את עצמו בודד מדי חודש מול ארבע בנות שיודעות איך לעניין את עצמן ואיך להעביר את משך הארוחה והמפגש. יש, לדעתכם משהו שאפשר לעשות לטובת יותם? הרעיון לתת לילדים אחריות בארוחה הבאה הוא נהדר!!! (אולי נבקש את יותם לרכז את המשימה ואז הוא יהיה בעניינים?). וקאי? שמתם לב כמה שהוא התבגר בשנה האחרונה?

ילדים קטנים מאד. איזה כיף שהם לא שלנו ... כמה שהם יפים ומתוקים, "ילדים ליצוא", ממש. עוד מעט אורי ואתמר יגדלו קצת ואז הם יראו לנו מה זה ...

ואם כבר מדברים על גילאים. גם זה מקסים בעיני, איך שקבוצת אנשים ששנות דור כמעט מפרידות בין הזקן שבהם לבין הצעיר שבהם, מוצאת את עצמה יחד, בכיף. גם אם נושא השיחה הוא תכניות טלויזיה לילדים שהיו להיט לפני 30 שנים, כשאורן היה בן 10 ואני כבר סטודנט שנה שנייה, שחי לבד בדירת סטודנטים בלי טלויזיה ... גם אם כשבצלאל ואני אומרים "כרמיאל", לנו זה ברור שהכוונה היא לבית הספר למ"כים ועבור האחרים מדובר בסתם עיר בגליל...

זהו, לעת עתה. מכאן, מוזמן כל אחד לתרום את תובנותיו שאינן בתחום הקולינארי דווקא.

ספירת מלאי

רגע לפני שארועי העבר נשכחים, הנה רשימת המתכונים שכבר ניסינו. כל ההערות על דעתי, אחריותי וזכרוני בלבד.
חיים כהן מבשל
פלאפל דגים - בליסטראות. מתכון מיותר.
סביצ'ה מדג חי עם סלסה של עגבניות – קשה לעמוד בפניו.
סיניה דגים- מראה מרתיע אך טעים להפליא.
קרוקטים ממולאים בשמנת חמוצה- הרבה מהומה על מאומה.
אורז פרסי ירוק - נדרשת גנטיקה של סבתא פרסיה כדי להצליח.
בלאן מנג'ה- מקפא חלב שקדים עם מרק מלון – תענוג לבן וקריר.
כוס קפה – מעלף לגמרי.
בשורה התחתונה:
רמת מתכונים לא אחידה, יתכן שהוראות הכנה בסינית היו יכולות לעזור, מצד שני גם שנת התמחות במסעדה לא הייתה מזיקה. ירד חיים כהן אל העם ומייד.

אורנה ואלה
מרק שעועית שחורה עם לביבות אורז- לא נפלתי.
סלט כרוב אדום ופפאיה ברוטב חמוץ- חריף מבושם וטעים.
סלט אטריות אורז וקלמרי -מנה מנצחת עם ובלי הקלמרי.
סלט מלפפונים אבוקדו ופול עם נתחי עוף צרובים –פה, נפלתי. (להבהרת ההמלצה) הפתעת הערב.
ניוקי סולת ברוטב שמנת ורוקפור- ממממ..... מעולה... משמח.... מצויין ...
אורז וירקות עם גרעיני דלעת - בול כמו של דודתי הבולגריה ציון 10!
עוגת שוקולד סאקה- למות מעונג.
עוגת גבינה- האחת והיחידה. השליכו את יתר מתכוני עוגת הגבינה לפח.
בשורה התחתונה:
אורנה ואלה, מוסד לתפארת במציאות וגם על הנייר. הנאה צרופה.

איש גבוה מבשל/ דורעם גונט
קציצות טונה עם סלרי- להיט.
סביצ'ה דניס ומנגו עם בזיליקום- נחטף.
קיש תרד עם גבינה בולגרית - כמו שצריך.
אצות היז'יקי עם גזר וטופו –בשתי מילים, אוי ווי.
קובה סורי מטוגן של סבתא בתיה -מדוייק ומומלץ.
סלט עולש וגבינה כחולה – מר על הנשמה.
סלט אטריות שעועית עם מלפפונים ואצות וואקמה - במילה אחת- ישמור האל.
פרגיות בזיגוג תמרהינדי- פשוט ולעניין , אחלה לארוחת ילדים.
צאי טפיוקה - מנחם, כדאי להכין בחורף.
קינוחי מרנג אישיים מהירים - חבל על הזמן.
טארט טאטן מתפוחים במקום מחבושים- יופי.
בשורה התחתונה:
פשוט וקל, רענן ומגוון, מדוייק ובדרך כלל טעים. נראה שקבוצת המבחן שלנו לא מתאימה לביקורת מתכונים ברוח יפנית ולמרות הכל כדאי.

סאנוק/ עדי עליה
קלאמרי מוקפץ במשחת צ'ילי מתוקה- כלת הארוחה.
סטיקי רייז- חובה לנסות, במיוחד טבול ברוטב הקלאמרי.
בקר קארי פננג- בצילום נראה חום ומפתה, במציאות חיוור מרתיע, ריחני וטעים להפליא.
אספרגוס מוקפץ –תופחת כמות הפלפל הלבן. להכין ברגע האחרון.
ירקות מוקפצים- מה נהיה עם כמויות הפלפל הלבן? להפחית לרבע ומיד!!
סלט פטריות- מנה משמחת - הצלחה מובטחת.
מרק קוקוס גלנגל ולמון גראס- כמו בתאילנד, מושלם.
אגרול מטוגן- מפח נפש - עלי הסיגר עבים מידי (אולי בפעם הבאה פילו?), המילוי יציקה ארומטית (אולי להמיר חלק מהאטיריות בנבטים?) ובעיות בטיגון. נפתח נשפך ופחחחח.
קארי צדפות ואננס- כל קשר בין הצילום למציאות מיקרי בהחלט. תנסו, תנסו כדאי.
לביבות תירס או גזר פריכות – טעים. גם הילדים אהבו.
סלט מלפפון ברוטב צ'ילי מתוק- יופי. הרוטב שימח גם את האגרול.
בשורה התחתונה:
אוכל ארומטי וטעים להתעלף, הנסיון עושה חשק לבשל את כל המתכונים מעטיפה לעטיפה. המתכונים מדוייקים, הזהרה לטירונים ועצה מה "מתקדמים"? (המתקדמים זה אנחנו) לא להפחית בכמות הצ'ילי , הוא חיוני לאיזון הטעמים.

אורנה ואלה 30.4.2010

כשישבנו בבית של לימור ושי העירה לימור שלכולם יש המון ספרי בישול בבית ולמרות שכל ספר מכיל עשרות מתכונים טעימים רוב האנשים עושים מתכון אחד או שניים מהספר ונשארים איתם. אני, בצמאוני אחרי יצירת מסורות חילוניות אלטרנטיביות, הרגשתי שיש כאן הזדמנות ליצירת מסורת ובהשפעת שהותי בארה"ב אימצתי את רעיון ה - יום שישי האחרון של כל חודש, מכאן עד סוף החיים ויצאנו לדרך. לארוחה הראשונה נבחר הספר של אורנה ואלה. כי כמעט לכולנו יש אותו ומנסיונינו כל מה שמכינים משם יוצא טעים.

לי היה תענוג לבשל מהספר, הכל מוסבר בפרוטרוט ואין שאלות פתוחות גם כשדברים נראים מסובכים הם לא והכל יוצא טעים.

הארוחה נערכה בבית של חגית וגיורא.

בתפריט: (מה שהצלחתי לשחזר)

אורז עם ירקות

סלט אטריות וקלמרי

מרק עדשים שחורות

סלט פאפיה

סלט עוף אבוקדו ופול

ניוקי סולת

עוגת גבינה

עוגת שוקולד עם סאקה

אני הכנתי את המנה החביבה עליי - אורז עם ירקות. נשמע פשוט אבל זה המון עבודה ויוצא פשוט טעים בצורה מדהימה. העוגת גבינה לעומת זאת קלה מאוד להכנה ומעלפת בטעמה.

סאנוק - אוכל תאילנדי - אצל צורית ובצלאל - 3-9-2010

חיים כהן מבשל - אצל לימור וריקרדו - 18-6-2010

איש גבוה מבשל - דורעם גונט - אצל אורן ואורית - 30-7-2010

פוסט ראשון

עד כה, חברים יקרים,היו לנו חמש ארוחות מעולות, מתוכן ארבע ארוחות מתוך ספר. הקונספט, שאני לא זוכר מי הגה אותו, שלימור פורת הגתה אותו ולכן היא גאון, היה כזה: כולנו, חמישה זוגות, נפגשים פעם בחודש לארוחה משותפת מתוך ספר בישול נבחר, כשכל זוג מבשל כמה מנות ממנו. אני יודע שכולנו כבר יודעים את זה, אבל קחו בחשבון שאת הבלוג הזה יקראו עשרות מיליוני דוברי עברית בכל העולם, ומאוחר יותר גם נמכור את הזכויות לטלוויזיה, ספרים בשפות שונות, ואפליקציית אנדרואיד (אורית לא מרשה אחרת) שתתייצב במקום ראשון במארקט, ולא תרד משם. אולי היינו צריכים לקרוא לזה - הפוּד אקזיט. עוד נצליח למכור את הבלוג, וברווחים לממן חצי קילו קלמרי טרי בחנות בכובשים.
מכל מקום, עד כה, אלה היו ארבע הארוחות שבושלו מספר:
- אורנה ואלה (התקיימה אצל חגית וגיורא)
- חיים כהן (אצל לימור וריקרדו)
- איש גבוה מבשל של דורעם גונט (אורית ואורן)
- והספר התאילנדי סאנוק של עדי עליה (אמש, אצל בצלאל וצורית).

כיוון שאני בעל השילוב הנדיר של חרוץ מאוד ועצלן גדול,  ניראה לי שנתחיל בשילוב האלבומים המדהימים מפיקסה. מקסימום סיפוק במינימום מאמץ.

וגם - שימו לב שלכולנו יש הרשאה לכתוב בבלוג.

בפוסט הבא - ניסיון לשלב גלרייה או סליידשואו של פיקסה. ניראה מה ייצא.

גיורא